שלום לך מריאן
לאונרד
כהן
קרבי
לחלון יפה שלי
אולי
אקרא בכף ידך
חשבתי
שאני מין נער צועני
עד
שנכנסתי אל ביתך
שלום לך
מריאן
הנה הגיע
זמן
לצחוק,
לבכות, לבכות, לצחוק
על כל
אשר היה
אהבתי
לצידך לחיות
אך דברים
מזיכרוני פרחו
שכחתי אל
המלאכים להתפלל
גם הם אותנו שכחו
שלום לך
מריאן...
נפגשנו
צעירים כמעט
באמצע גן
חבצלות
אחזת בי
כמו במין תשמיש קדושה יקר
שם בדרכים
האפלות
שלום לך
מריאן...
כתבת שאת
קרובה אלי
אבל אני
בודד מאוד
עומד על
קצה הגג ורק קורייך הדקים
מונעים
ממני מלמעוד
שלום לך
מריאן...
אני זקוק
לך אהובה
זה קר
כמו להב מחושל
סקרן
הייתי כשאת הלכת מכאן
אבל איני
אמיץ בכלל
שלום לך
מריאן...
הן את
כל-כך, כל-כך יפה
ממך מאום
כאן לא נותר
אף
שעכשיו טיפסתי עד לראש ההר
לשטוף
עיני שם במטר
שלום לך
מריאן...